מאת: עידן סימן טוב, בית השקעות אינטראקטיב ישראל

אסטרטגיית ההשקעות ESG (ראשי תיבות של Environmental, Social & Governance) הינה אחת מגישות ההשקעות הצומחות בעולם. זוהי גישת השקעות המתמקדת בסוגיות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי. עם זאת, בארה"ב יש הגדרות שונות במעט ל-ESG מאשר באירופה כאשר מונח הגג לאסטרטגיה היא ש-ESG הינה השקעה בת קיימא.

רעיון ההשקעות ESG נוצר בשנת 2004 באירופה על ידי בנקאים באו"ם שעבדו בתעשיית הפיננסים. הם טענו ששימוש בגורמי ESG בניתוח פיננסי תואם לאחריותם של המשקיעים – שימוש בנתוני ESG יעזור להגן על השקעות על ידי הימנעות מסיכונים פיננסיים מהותיים מדברים כמו שינויי אקלים, סכסוכי עובדים, בעיות זכויות אדם בשרשרת האספקה ​​וניצול עוני במדינות מתפתחות לצד אחריות תאגידית.

אז אחרי שהוסבר שמודל השקעות ESG מורכב מאחריות סביבתית, חברתית ותאגידית, נתייחס לעומק לשלושת הגורמים המרכזיים במדידת הקיימות וההשפעה החברתית של חברה. כל אחד משלושת הגורמים עשוי לכלול מגוון רחב של היבטים בנוגע להאם פעילות העסק חשובה למשקיע פוטנציאלי. להלן כמה שיקולים שהם עשויים להסתכל עליהם לקראת ההחלטה האם להשקיע בחברה:

• אחריות סביבתית – סוגיות סביבתיות עשויות לכלול מדיניות אקלים ארגונית על רקע שינויי האקלים, שימוש באנרגיה, פסולת, זיהום, שימור משאבי טבע בדגש על מים וטיפול בבעלי חיים. שיקולי ESG בפן הסביבתי יכולים גם לעזור להעריך כל סיכון סביבתי שחברה עשויה להתמודד איתו וכיצד החברה מנהלת סיכונים אלה. השיקולים עשויים לכלול פליטת גזי חממה ישירה ועקיפה, ניהול פסולת ועמידה בתקנות סביבתיות.

• אחריות חברתית – היבטים חברתיים הבוחנים את התנהלות החברה ויחסה לסביבה. בין היתר נבדקים שיקולים של האם החברה תורמת כספים לעמותות ללא כוונות רווח, בנוסף להתייחסות החברות לעובדיהן בכבוד ובשכר הולם, תנאי עבודה המשקפים התייחסות גבוהה לבריאות ולבטיחות עובדים, עידוד העובדים להתנדבות למען הקהילה ושירות לקוחות אתי. משקיעי SRI הינם משקיעים המשתמשים בתת-אסטרטגיה של ESG המתמקדת בחברות שמקדמות נושאים אתיים וחברתיים, כולל גיוון אתני, התנדבות בקהילה, צדק חברתי ומאבק באפליה גזעית, מגדרית ומינית.

• אחריות תאגידית – שיקולים תאגידיים שבודקים האם חברה משתמשת בשיטות חשבונאיות מדוייקות ושקופות, רודפת אחר יושרה וצדק ומראה אחראיות וכיבוד זכויות בעלי המניות. קריטריון זה דורש שחברות ימנעו מניגודי עניינים בבחירתן של חברי דירקטוריון ומנהלים בכירים, לא ישתמשו בתרומות פוליטיות כדי להשיג יחס מועדף, ימנעו משחיתות ומכל התנהגות בלתי חוקית ואף יבצעו ניהול סיכונים שוטף ונכון בפעולותיהן ובהשקעותיהן.

הבהלה ל-ESG

השקעה במסגרת ESG היא כעת הפלח הצומח ביותר בתעשיית ניהול הנכסים. הנכסים בקרנות ESG צומחים בקצב של 50% בשנה לפי 3 השנים האחרונות, ואף הגיעו לשווי של 2.7 טריליון דולר. גישת השקעות חדשנית זאת יצרה "בהלה לזהב" של מנהלי השקעות כדי לנצל את הביקוש הגובר של המשקיעים על ידי מיתוג מחדש של הקרנות שלהם בתור בת קיימות או השקת קרנות חדשות שעוסקאות במיוחד ב-ESG.

המונח הפך לנפוץ יותר ויותר עבור מגוון גישות להשקעה, החל מסינון על בסיס קריטריונים שליליים כמו טבק או תעשייה ביטחונית ועד הכללה על בסיס קריטריונים חיוביים כמו אנרגיה נקייה, ואף חברות שפועלות בסקטורים מזהמים, אך פועלות לשינוי חברתי או סביבתי חיובי. גמישות זו יכולה להיות דבר חיובי, ולאפשר לקרנות נאמנות לפנות באופן קולקטיבי למגוון רחב של משקיעים ובעלי עניין.

בנוסף לקרנות סל, נוצרה גם טרפת ESG אצל חברות רבות ברחבי העולם המערבי. אם בעבר שיעור החברות האמריקאיות שציינו בדיווחים הרבעוניים שלהם "ESG" עמד על פחות מ-1%, ב-3 השנים האחרונות השיעור שלהם זינק ל-20%, בהתאם לזינוק בהשקעות ESG ב-3 השנים האחרונות.

גישת השקעות ESG מתחלקת למספר סוגים, בעיקר אג"ח ומניות. חברות רבות מנפיקות אג"ח ירוק על-מנת למשוך משקיעי ESG לרכוש את האג"ח כאשר גיוס הכסף יושקע למטרות אחריות. אחת מתתי-האסטרטגיות הצומחות ביותר בגישה זאת הינה השקעה בחברות אנרגיה ירוקה ואנרגיה מתחדשת, אשר כולל בין היתר חברות רכבים חשמליים וחברות סולאריות.

ניתן להשקיע במספר דרכים:

1. אג"ח ירוק: חברות רבות מנפיקות אג"ח ירוק (Green Bonds) על-מנת למשוך משקיעים שמעוניינים להשקיע את כספם ולהרוויח בהשקעות אחראיות שתואמות להשקפת העולם שלהם. זוהי גם צורת השקעות יחסית סולידית בהשוואה לשוק המניות אשר נחשב תנודתי הרבה יותר ומתאימה למשקיעים שמעדיפים סיכון מועט בתשואה לא גבוהה במיוחד. עם זאת, העלאות הריבית האגרסיביות האחרונות הובילו לכך שאג"חים ירוקים נסחרים כעת בריבית שנתית של 4% ומעלה, מה שחיזק את האלטרנטיבה למשקיעים להשקיע באפיק סולידי זה.

2. קרנות סל: ישנם מדדים רבים וקרנות סל רבות שעוסקות ב-ESG. בין המדדים המוכרים ביותר הם S&P 500 ESG, S&P Europe 350 ESG, S&P Global 1200 ESG, Nasdaq 100 ESG. בהתאם, מנהלי הקרנות הגדולים בעולם כמו בלאקרוק, S&P Global, אינבסקו ומורגן סטנלי השיקו קרנות סל שמחקות את המדדים האלו. ביניהן ניתן למצוא את קרן סל SNPE$ שעוקבת אחרי S&P 500 ESG, ואת קרן הסל QQMG$ שעוקבת אחרי מדד NASDAQ 100 ESG.

3. קרנות סל סקטוריאליות: משקיעים רבים מעדיפים להשקיע באסכולה אחת ב-ESG ולא בכל העולם הזה. יש משקיעים שמעדיפים להתמקד באיכות הסביבה אשר משכה אליה מעל 80% מהשקעות ESG, ויש כאלה שמעדיפים בסוגיות אחרות כמו סוגיות חברתיות ו/או תאגידיות. למשל, מי שרוצה להשקיע באנרגיה ירוקה יכול להשקיע בקרן סל ICLN$. מי שרוצה להשקיע בתת-סקטור של אנרגיה ירוקה כמו אנרגיה סולארית יכול להשקיע בקרן סל TAN$.

4. מניות: ניתן להשקיע ישירות במניות, ולהימנע מהשקעה בקרנות סל סקטוריאליות או תת-סקטוריאליות אם מעדיפים לבחור בפינצטה את המניות שלדעת המשקיעים יניבו את התשואה המשתלמת ביותר כאשר הם עומדים בקריטריונים של ESG. החברות הגדולות ביותר שנחשבות חברות עם תקן ESG גבוה הן אפל (AAPL$), מיקרוסופט (MSFT$), אלפאבית (GOOGL$), אמאזון (AMZN$) וטסלה (TSLA$). ניתן גם להשקיע בחברות שפועלות בתעשיות ירוקות כמו אינפייז (ENPH$), סולאראדג' (SEDG$), פירסט סולאר (FSLR$), סאנראן (RUN$), נקסט ארה (NEE$), פלאג (PLUG$) ועוד.

גישת ההשקעות ESG אומנם נחשבת גישת השקעות חדשה, אך היא מודרנית וצומחת בעולם. זוהי גישת השקעות שנוצרה עקב שינוי העדפות על-זמני בקרב ציבור המשקיעים שחלק צומח בקרבם נוטה להשקיע בחברות על סמך ערכים מוגדרים מראש, בין אם זה שמירה על איכות הסביבה, חברות שפועלות בתחום אנרגיה ירוקה, שקיפות ועוד. אסטרטגיה זאת צברה תאוצה חסרת תקדים בשנים האחרונות כאשר היא הפכה מתחום שמושך משקיעים בודדים לתחום ענק ששווה 2.7 טריליון דולר, ולמעשה שינה את שוק ההון כפי שאנו רואים כיום, והאיץ פיתוחים חשובים בתחום אנרגיה ירוקה, פאנלים סולאריים, רכבים חשמליים ועוד.

חברות רבות אימצו את הגישה הזאת כאשר 20% מכלל החברות מציינות ESG בדיווחים הרבעוניים שלהם, ואף מסבירות כיצד הן פועלות למען הסביבה, הקהילה ולמען הציבור בכללותו. תחום זה אף צבר אימוץ מצד ממשלות לאחרונה כאשר ארה"ב הכריזה על השקעה של 740 מיליארד דולר בתחום אנרגיה ירוקה ובריאות, לצד עידוד מיסי מצד ממשלות בארה"ב ובאירופה.

מקורות:

1. פורבס
2. פייננשל טיימס
3. בלומברג
4. אינבסטופדיה